פוסט 10 - מחצית ניו זילנד

מדהים בעיניי כמה שתחושת הזמן בטיול שונה מהחיים הרגילים. אני מסתכל על השבועיים האחרונים ומרגיש שעבר כל כך הרבה זמן.

השבועיים האלה התחילו אי שם בקצה של האי הדרומי, במפגש הראשון עם האוקיינוס הדרומי.

המפגש הזה כלל גם את סשן הגלישה הראשון בניו זילנד. הגלים היו נהדרים והיה כיף לחזור לגלוש על אף המים הקפואים.

משם יעל ואני נסענו למארחים שלנו ליומיים הבאים (בניו זילנד יש כמות גדולה של נוצרים אוהבי ישראל והם מארחים ישראלים באהבה רבה). כריס ומרגרט קיבלו אותנו בחווה היפייפיה שלהם שסמוכה לאינברקרגיל. כשהגענו פגשנו גם את יעלה ויונתן, אותם פגשתי לראשונה ברוטברן.

היה תענוג גדול להתארח בבית המפנק, לאכול אוכל נהדר וקצת לנוח מהימים האחרונים.

יומיים אחרי, שבעים ונקיים היינו מוכנים לצאת אל היעד הבא, Curio Bay. בדרך לשם עצרנו באינברקרגיל כדי להתרשם ממוזיאון אופנועים עתיקים (המוזיאון אופנועים הגדול בחצי הכדור הדרומי).

האופנועים הישנים היו מגניבים מאוד והסתובבתי שם שעות כמו ילד בחנות צעצועים בין הארלי דווידסון לרויאל אנפילד נוצצים.

אספתי פאי מהחנות ליד (הפאי הראשון שלי בניוז, שהיה טעים להפליא) ויצאנו לדרך. כשהגענו לCurio Bay מישהו בכניסה אמר שיש כמה דולפינים שהגיעו הרגע. עלינו על בגדי ים ורצנו למים.

במים חיכו לנו עשרות דוליפינים קטנים וחמודים (הדולפין הקטור שנמצא באזור הזה הוא הקטן בעולם). נקשתי בזוג מטבעות מתחת למים כדי לקרוא לחמודים האלה, אני לא יודע אם זה בגלל זה אבל הדולפינים הקיפו אותנו במעגלים.

למחרת בבוקר התפצלנו כל אחד לדרכו ואני יצאתי למסע על החוף המזרחי. עצרתי בכל מיני נקודות יפות בדרך ללילה הראשון על החוף ליד דנידין.

בבוקר הלכתי לצפות במשחק הקריקט הראשון בחיי. רנג’יט, הבחור ההודי שישב לידיי הסביר לי את כל החוקים והטקטיקות. משחק מעניין אם כי כדורגל לוקח בהליכה.

אחרי 6 שעות, כשאני כבר בקיא בכל החוקים ואחרי שההפסד של אוטגו כבר היה ברור יצאתי לכיוון הבית של בטי ורוברט, המארחים שלי ללילה. רוברט הוא סבאל’ה חמוד כזה, אחד שמזכיר את הדמות בסרט Up. החיבור איתו היה מהיר, דיברנו על החיים וצחקנו המון באותו ערב. מאיה ושחר גם הגיעו והיה נחמד להשלים פערים.

קניתי גלשן ,חליפה ועכשיו אני מוכן לכל תרחיש. יצאתי לגלוש בדנידין והיה סיפתח נפלא. משם אחרי מקלחת מאולתרת עברתי לסיור במבשלת בירה Speight. היינו חבורת ישראלים שהתאגדה בכניסה, עברנו את הסיור ביחד ובסוף הגענו לחלק החשוב – בירה בחינם, לגמנו מכל סוגי הבירה והראש התחיל להסתובב.

יונתן, יעלה, שחר, מאיה ואני נסענו לכיוון אומרו וישנו בקאמפ על החוף, היה ממש נחמד להעביר את הערב ביחד. בשש בבוקר הרמתי את הראש מהכרית וראיתי אחלה של גלים מבעד לשמשה – היה אחלה סשן בוקר. אחרי זה נסעתי לחפש פינגווינים ואכן הם נמצאו לצד אריות ים רבים.

היעד הבא היה אומרו. הגעתי למארחת הבאה (ממש סבב הופעות עשיתי), ניקי. יצאתי לראות פינגיוונים שוב בערב, הפעם כחולים ולא צהובים. טימרו היה עוד מקום שעצרתי בו לא יותר מ24 שעות, שם הוספתי מגירות מגניבות לרכב.

בדרך לקרייסטצ’ארץ’ עצרתי בפלאפל. סוף סוף מצאתי פלאפל אמיתי ולא מקום “טורקי” ששם כמה קציצות בטורטיה עם צ’ילי חריף.

בקרייסטצ’ארץ’ הייתה סגירת מעגל קטנה, כמה חוויות עברו להן בין הפעם הראשונה לשנייה בעיר, לא נתפס.

השהות בעיר הייתה קלילה ונעימה, הכרתי כמה ישראלים בחניון והעברנו ביחד את הסופ”ש.

באחד הימים שברתי בשוגג את הידית של הרכב. נסעתי למגרש גרוטאות בעיר ,מצאתי ידית מתאימה והרכבתי אותה, לא היה מאושר ממני אחרי שהיא חזרה לעבוד.

מהעיר המשכתי הלאה במסע לArthur’s Pass, אזור פשוט מקסים!

עכשיו אני יושב פה בזולה בפונקאייקי, אחרי שני סשנים של גלישה ומקלחת טובה. מה נגיד, החיים באמת טובים.

אני נמצא בערך במחצית השהות שלי בניו זילנד, מחכה בציפייה רבה לחלק השני!

מעריך מאוד את מה שיש לי, פה ובכללי. שבועיים נפלאים ושרק ימשיך ככה!